מדיניות שמיים פתוחים, כשמה כן היא, פתחה לנו את התיאבון לטייל ביעד מזרח אירופאי אסלי. הבחירה הייתה בוורנה בבולגריה. טסנו ב-Wizz Air, חמושים בתיק גב וטרולי, בטיסה שארכה שעתיים והייתה מלאת ניחוחות אותנטיים מוכרים. נחתנו בשדה התעופה של ורנה ולאחר צ'ק אין זריז של שעה לקחנו מונית שעלתה לנו 10 לבה (המטבע הבולגרי), שהם בערך 20 ₪ לכיוון המלון שלנו במרכז העיר. ישנו במלון Splendid Boutique Hotel Varna שהיה ממש אחלה חוץ ממספר שקעים מצומצם שממוקמים רנדומלית בחדר.

אז התחלנו להסתובב בשכונה. התחנה הראשונה הייתה הקתדרלה של ורנה, ונכנסנו יותר לרחובות הצדדיים, עד שאפילו החתולים סימנו לנו במבט שאמר "נשמות, לאן הלכתם?". נכנסו למסעדה La Pastaria, שהייתה מסעדה איטלקית מעולה. אחת המנות הטעימות שאכלנו שם הייתה קישואים עם גבינה ופירורי לחם.

למחרת טיילנו בשדרות Vladislav Vamenichk והלכנו לכיוון ה-Grand Mall, קניון ענק מלא ברשתות בינלאומיות וחנויות מקומיות, עם חיזוק ישראלי מפתיע – סניף "קפה קפה" בכניסה אליו. בתוך הקניון נמצא מוזיאון הרטרו, שהיה התחנה הבאה הבאה שלנו. במוזיאון יש מגוון גדול של רכבי אספנות, מכונות כתיבה, מחשבים, מכונות מוזיקה ופטיפונים, משחקים, מצלמות וכו'. אפילו היו כמה דברים שהזכירו לי את הילדות שלי בשנות ה-80 כמו טלפון חוגה. שווה כל לבה.

בשדרות Vladislav Vamenichk ישבנו בבית קפה חמוד Sham Sweet Coffee, שעל אף שהצוות שם לא יודע כל כך אנגלית, עדיין היה טעים ואותנטי. עוד מקום בו הסתובבנו היה המדרחוב המרכזי בין שדרות Preslav אל כיוון Knyaz Boris. מלא חנויות, בתי קפה ומסעדות. במדרחוב המרכזי היו הרבה שלטים של מקומות שעומדים להיפתח וזה נראה שרק עכשיו בעלי העסקים גילו את הפוטנציאל שבאזור. אחת החנויות המגניבות שביקרנו שם היא Domocharm – חנות למוצרים מעוצבים.

ישבנו באזור במסעדת תיירים פופולרית ומגוונת במיוחד בשם Happy Bar, ובה מוצעים  סגנונות שונים של מטבחים. המקום היה מלא בכל פעם שעברנו לידו, כנראה בגלל  המוזיקה שהוסיפה לאווירה, אוכל טעים וחצי ליטר של בירה בולגרית בשם Kamenitza ב-5 ₪. שמנו לב שגם במסעדות תיירים וגם במסעדות מקומיות שם  מציינים את משקל המנה.

ורנה למעשה היא עיר חוף על הים השחור. אנחנו הגענו מחוץ לעונה, כשהחופים ופארק המים סגורים, אבל עדיין כיף לטייל באזור החוף, במיוחד בפארק Sea Garden. הפארק גדול, עם פסלים מגניבים, ספינות ישנות שרואים מהשבילים בתוך המוזיאון הימי, וחוף ים שמשתלב עם הצמחייה.

כחלק מההליכות בוורנה גילינו שבכל מקום יש נקודות WiFi פתוחות לציבור ללא צורך בסיסמה. אתה יכול לעמוד ברחוב או בפארק ופשוט להתחבר. בקיצור, "מחוברים-העונה החדשה".

המשכנו לקזינו שהיה סמוך לפארק, סתם בשביל להרגיש ש"הנה, עוד שנייה אנחנו הולכים לדפוק פה קופה". כמובן שבסוף מצאנו את עצמנו יושבים עם הזקנות הבולגריות על מכונות המזל.

אחרי הקזינו ישבנו בבית קפה עם סטייל בולגרי עדכני בשם Kramer, שבו היה שילוב נכון של מאפים ואנשים יפים.

היה ממש מעניין לראות את השפעות הקומוניזם שהעיר עברה. ראו את זה בהבדלים בין האוכלוסייה המבוגרת יותר לאוכלוסייה הצעירה בבגדים לדוגמא: כשהמבוגרים לובשים בגדים צנועים והצעירים לובשים ביגוד יותר עדכני. רואים את זה גם בבניינים שמתאפיינים בבנייני רכבת ישנים.

היה מפתיע שהבולגרים לא מסתכלים על התיירים כארנק מהלך, אלא מתנהגים בצורה הוגנת. המחירים היו הוגנים בכל מקום בו היינו או במוניות שלקחנו.

ורנה היא מזרח אירופה קלאסי. לא עיר קצבית כמו סופיה עיר הבירה או שכנתה מצפון, בוקרשט ברומניה, אבל היא יעד אלטרנטיבי כיפי, מעניין ובמחירים שפויים.